מקום לאמנות

מקום לאמנות

שביל המרץ 6

שלוש תערוכות יחיד

איילה רייזה | רון מלר | זיוה ילין

11.11.21

17.12.21

נפתחת:

ננעלת:

איילת ריזה | זה לא זמן לאכול כרובית אל דנטה

בתערוכת היחיד של איילת ריזה, יוצג גוף עבודות ציורי שנוצר במהלך השנתיים האחרונות. ציורים גדולים על בד ועבודות ציור זעירות בתוך קופסאות שוקולד אנין ובתוך קופסאות נעליים. הציורים מתארים סצנות נשיות, המערבות סבל ועונג, חגיגות ומכאובים. הציור של ריזה בוטה, עז מבע ונועז. הוא נובע ממקומות אפלים ונצבע בצבעי ממתקים.
אוצר: יאיר ברק


רון מלר | פיאטרה סנטה

העבודות של רון מלר נולדו מגושי אבן שנבחרו בקפידה, לוקטו ברחבי העולם והועברו לסטודיו שלו בכפר הירוק. שם החל תהליך של היכרות ובחינה הדדית, האבן מול האמן. לפעמים הם נראים כמחוללים ופעמים אחרות כמתגוששים. לפעמים הם יושבים שעות מבלי לזוז ולפעמים מעורבים בתנועה תזזיתית. הפיסול עתיר עבודה ידנית, כוח פיזי וליטוף. מדובר בתהליכים ממושכים, אפשר לקרוא להם תהליכי עומק או חלחול.
השקט העולה מפסליו של רון מלר הוא שקט פנימי, שמקורו לאו דווקא באבן הדוממת, אלא בידו וברוחו של האמן. האבן היא מיכל להעביר אליו את הדימוי והרגש, את הכוח והעדינות הטעונים בתנועת היד המכה במפסלת. אבל האבן היא גם אלטר אגו. המשך של הראש החושב, העין הרואה והיד הפועלת. העבודה באבן היא סיזיפית כפי שהיא מדיטטיבית, קצב הדפיקות באיזמל מתאחד עם הלמות הלב.
אוצרת: חגית פלג רותם


זיוה ילין | קליפות

זיוה ילין מציגה בחלל הקדמי של הגלריה קיר המצופה כולו בנייר אריזה חום וממנו בוקעים חפצים תלת ממדיים, מדפים עם ספרים ואגרטלים, מכתבה וכיסא, קרניז ווילון, עציץ פוטוס מטפס ותמונה ישנה. האובייקטים חלולים, מהווים מעטפת ריקה, כקליפות חיים שנותרו, כזיכרון רחוק שמהווה קרום דק חסר ממשות. אובייקטים אלו היו מצויים בכל דירה טיפוסית בשנות ילדותה וגם בבית הוריה. על פני תבליט נייר האריזה החום מצויר במכחול לבן נוף קיבוצי שנלקח מארכיון הקיבוץ ומתאר את הדרך מבית הילדים לחדר ההורים. דרך זו חצתה את הקיבוץ לרוחבו והובילה מאזור בתי הילדים, מעוז הכלל, לחדר ההורים הפרטי, למקום החם והמגונן. הרישום העדין בלבן הופך גם הוא לקליפה, מעטה חיצוני דק ששוטף את התבליט ובולע אותו לתוכו. הוא שברירי ושקוף ככיסוי של תחרה, כזיכרונות הילדות שלנו.
אוצרת: סופי ברזון מקאי